מה בין ייעוץ לטיפול?

מה בין ייעוץ לטיפול?

*פוסט זה מוקדש לזכרה של ד"ר אדריאנה פלדמן ז"ל אשר קידמה בנחישות את מהות הייעוץ החינוכי כפסיכותרפיה (טיפול נפשי או רגשי) הממוקדת באדם לפי משנתו של הפסיכולוג ההומניסט הנודע קרל רוג'רס. 

לפני כ- 123 שנה, זיגמונד פרויד, רופא נוירולוג, פיתח וביסס שיטת טיפול הקרויה פסיכו (נפש) אנליזה (ניתוח) אשר הטביעה את חותמה על הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה והתפשטה בעולם כולו. בעקבות משנתו של פרויד, שירותי בריאות הנפש אימצו בחום את המודל הביו-רפואי ובשנת 1952 פותחה המהדורה הראשונה של המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות ה – DSM אשר סיווג 60 הפרעות נפשיות שונות על סמך תסמיניהן. ראיית בני אנוש מבעד למשקפי האבחון הפסיכיאטרי הרדוקטיבים של מחלות נפש אינה פסה מן העולם ושיעור הולך וגדל של האוכלוסייה ימשיך להיכלל בתורת הסיווג הכושלת במהדורתה החמישית DSM-IV הממוקדת במיתוס של המחלה הפסיכיאטרית.

כשל אחד מני רבים, הגם שמעיד על שיקולים שאינם ממין העניין, הוא הגדרת ההומוסקסואליות כהפרעה נפשית עד לשנת 1973 במדריך הסיווג והאבחון הפסיכיאטרי ועד לשנת 1975 על סמך האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה APA. ניתן להוסיף, ועד להוצאת חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות נגד "טיפולים" (המונח שגוי מיסודו בהקשר זה אולם החוזר כתוב בזו הלשון) להמרת הזהות המגדרית והנטייה המינית של בני ובנות אנוש ב- 14 בפברואר 2022. המדיקלזציה ספק פסקה, אומנם הסטיגמה החברתית הנלוות אליה, על כל צורותיה, עודנה שכיחה למדי ומסבירה יותר מכל משתנה אחר וברמת מובהקות גבוהה יחסית, שיעורים גבוהים במיוחד של פסיכופתולוגיה בקרב להט"בים LGBTQ. 

בניגוד לאסכולה הרפואית של פרויד וממשכיו אשר התמקמו בעמדת "המומחה" (האב, הבת וקהילה עולמית שלמה), הפסיכולוג קרל רוג'רס העז להציג גישה המוניסטית בשני ספריו המהפכניים – "ייעוץ ופסיכותרפיה: מושגים חדשים בפרקטיקה" ו -"טיפול ממוקד לקוח". רוג'רס, לימים כיהן כנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה APA ("לא עוד פסיכולוג"), בחר במודע במונחים,  "ייעוץ" ו -"לקוח", לפני למעלה מ- 70 שנה, וזאת לא כדי להבחין בין ייעוץ לבין טיפול אשר במהותם דומים למדי אלא כדי לשחרר באומץ רב את הטיפול בנפש האדם מהמודל הרפואי-פתולוגי (דה – פתולוגיזציה) לטובת מענה לגיטימי ומתקף לצרכים התפתחותיים והומניים כאחד של אוכלוסיות הטרוגניות לאורך מעגל החיים תוך טיפוח קשר בין אישי מיטיב ומתן כבוד לפרט ולאוטונומיה שלו להחליט על מהלך חייו.

גישה זו המזוהה עם הפסיכולוגיה ההומניסטית הובילה להתפתחות מקצוע הייעוץ ולהקמת האגודה האמריקנית לייעוץ ACA  בשנת 1952 אשר עודנה הגוף הפרופסיונלי הגדול ביותר בעולם השוקד על ביסוס הזהות המקצועית של הייעוץ. הגדרת הייעוץ Counseling זכתה להסכמה רחבה ומוגדרת כך:

"Counseling is a professional relationship that empowers diverse individuals, families, and groups to accomplish mental health, wellness, education and career goals".

הייעוץ כמקצוע בארה"ב מאפשר ליועצים בדומה לפסיכולוגים אשר השלימו את לימודי הדוקטורט להיות חברים מן המניין בחטיבה לייעוץ פסיכולוגי – Counseling Psychology של אגודת הפסיכולוגים האמריקנית APA (הגדולה מבין החטיבות, 17 במספר, נקראה עם היווסדה Counseling and Guidance Division ובעברית חטיבת הייעוץ וההכוון). אומנם במדינת ישראל, המועצה להשכלה גבוהה – מל"ג, אישרה בשנת 2003 לימודי פסיכולוגיה במכללות, לרבות פסיכולוגיה קלינית, במסלול עיוני – יישומי, ללא חובת מחקר – עבודת תזה. יודגש כי חברות בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל – הפ"י, אינה מותנת כלל ועיקר באוריינות מחקרית ברמת התזה ולבטח שלא ברמת הדוקטורט וכן גם מומחיות שאינה טיפולית/קלינית במהותה מאפשרת מתן פסיכותרפיה במסגרת החוק (פסיכולוגיה תעסוקתית – ארגונית – חברתית היא דוגמה מובהקת לכך).  

בבריטניה המונחים ייעוץ וטיפול נפשי מאוגדים תחת קורות גג אחת מאוחדת בשם:

BACP – The British Association for Counseling and Psychotherapy.

ומיוחסים לעוסקות בהם הגדרת תפקיד משותפת:

"Counsellors and psychotherapists play a crucial role in improving the health and wellbeing of our society. They help people to talk about their feelings, think about their choices or their behaviors and make positive changes in their lives".

ברחבי אוסטרליה, הייעוץ והפסיכולוגיה החינוכית הם במפורש של "בית הספר" ושתי הפרופסיות מאוגדות יחד באיגוד לאומי מקצועי משותף המונה מעל ל – 1000 חברים ונושא את השם:

APACS – The National Professional Association for School Psychologists, School Counsellors and Guidance officers in Australia

בשנת 1966 נוסדה האגודה הבינלאומית לייעוץ:

IAC – The International Association for Counselling

בה חברה מדינת ישראל במטרה לבסס את מקצוע הייעוץ אשר הוגדר כך:

"Counselling changes lives for the better and reduces suffering. IAC advances the development of counselling in order to improve people’s lives and well-being".

בשנת 1992 נוסדה האגודה האירופאית לייעוץ:

 EAC – The European Association for Counselling

בה חברה גם האגודה הישראלית לייעוץ טיפולי (איל"ט) אשר מגדירה את הייעוץ כך:

"הייעוץ במהותו הינו טיפול נפשי הומניסטי המרוכז באדם ומכוון לעזור לו בקונפליקטים השונים המתעוררים בשלבי החיים השונים ובמגוון מעגלי החיים, תוך שמירה על כבוד האדם וערכיו התרבותיים".

בה-בעת, בישראל, הייעוץ לא הוכר רשמית כמקצוע מובחן העומד בפני עצמו על אף היותו תוצר אמריקני מובהק של הפסיכולוגיה הייעוצית Counseling Psychology ולמרות השפעתה המכרעת של הפסיכולוגיה על התפתחות הייעוץ החינוכי. מכל מקום, הייעוץ, אינו יכול להיות מוגדר כ –"פסיכולוגי", מונח השמור בחוק הישראלי לפסיכולוגים ולפסיכולוגיות עם מומחיות מוכרת בלבד ולא לבעלי מקצועות אחרים לרבות משיקים.

בשנת 1964 הגיח לאוויר העולם מקצוע חדש בישראל בשם "מורה – יועץ", מאז חלפו כשישה עשורים. השריד ההיסטורי של ההוראה – מקצוע בפני עצמו, קשור להכרזת סגן שר החינוך, עמי אסף כי "יש לבנות את ההכוון החינוכי ואת ההדרכה בבחירת מקצוע כתהליך מתמיד וממושך לעזרה ליחיד ומבצעיו יהיו מורים שיוכשרו לתפקיד "מורה -יועץ". אכן בשנת 1968 הוכשרו 43 מורים לעסוק בייעוץ במסגרת לימודי תעודה בלבד.

נכון לשנת 2023 מספר היועצים החינוכיים בישראל הכפופים לשירות הפסיכולוגי – ייעצי במשרד החינוך עומד על כ-7077 איש, המועסקים בהיקפי משרה משתנים למן הגן ועד יב'. דרישת משרד החינוך שהיועץ החינוכי ישמש גם כמורה אינה נובעת מתפיסת עולם מקצועית – ייעוצית או פדגוגית, אלא נועדה להבטיח שיועצים חינוכיים יוכלו להשלים את משרתם החלקית בשעות הוראה וליהנות מתנאי העסקתם של כלל עובדי ההוראה (ביטחון כלכלי וחשיבה אסטרטגית – אף מפקחים מתכללים ומנהלים רמי דרג במוסדות החינוך בישראל עונים לרוב על ההגדרה הרוחבית והפשוטה, "עובדי הוראה"). במסגרת רפורמת "אופק חדש" ו -"עוז לתמורה", שונתה ההגדרה "מורה יועץ" ל-יועץ חינוכי והיקף שעות ההוראה הוא כחמישית ממשרתו לכל הפחות. 

משנת 2005 כלל היועצים החינוכיים בישראל נדרשים לתואר שני בייעוץ חינוכי לכל הפחות (M.A או MEd) ממוסד אקדמי מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה – מל"ג ובתעודת הוראה כתנאי סף להעסקתם כמעוגן בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך (חוזר מנכ"ל סב/7(א) 2002). בעקבות ארה"ב, אוניברסיטאות המחקר בארץ, בטלו את הדרישה לתעודת הוראה והמועמדות לתואר שני בייעוץ חינוכי אכן מגיעות ללימודים מתקדמים, מכל הפקולטות לרבות מדעי החברה. דרישה ללימודים מתקדמים איננה קיימת במקצוע טיפולי מובהק דוגמת העבודה הסוציאלית אף לא מועלית בשום מקצוע פרא – רפואי בישראל. המחוקק קבע כי דרישה של תואר ראשון קרי בוגר בעבודה סוציאלית (B.A או BSWׂׂׂ) ורישום בפנקס העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה על סמך חוק העובדים הסוציאליים תשנ"ו -1996 מאפשר לעסוק בייעוץ, בטיפול, בשיקום ובהדרכה לשם שיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה. המחוקק לא נדרש להגדיר מהו ייעוץ? מהו טיפול? מהו שיקום? מהי הדרכה? בנוסף בחוק האמור לא קיימת שום התייחסות לדרישה למומחיות בתחומים השונים (קליני, רפואי – שיקומי, חינוכי, חברתי – קהילתי). אפשר גם לתהות על השאלה מתי "נגמר" הייעוץ הפרטני ו -"מתחיל" הטיפול בפרט? האין עסקינן בגופי ידע לא מובחנים ונושקים למדי?

אף המונח השגור כל כך בפי ההמון,"עובד סוציאלי קליני" – "עו"ס קליני", השאול בדומה לייעוץ ולייעוץ חינוכי מהשפה האנגלית Licensed Clinical Social Worker – LCSW, מעולם לא זכה להתייחסות כלשהי בחוק הישראלי ואפילו לא בנהלי איגוד העובדים הסוציאלים. העבודה הסוציאלית נותרה אינטגרטיבית במהותה (פרקטיקה מקצועית ומובחנת בכל המישורים: פרטנית, זוגית, משפחתית, קבוצתית, מערכתית ורב-מערכתית). ספק באורח פלא, ספק קריאה נבונה של "השוק", מונח הקסם "קליני", התווסף במהרה ובנדיבות רבה, כמעט לכל תחומי הלימוד לתואר שני בע"ס באוניברסיטת חיפה, למשל, "בריאות ושיקום – קליני", אזי מיהו עו"ס קליני ומי לא?

הוועדה לאתיקה מקצועית של איגוד העובדים הסוציאליים בישראל נדרשה לסוגיה ופסקה בשנת 2017, כך:

"בהיעדר הגדרה ברורה בחוק ונהלים אובייקטיבים שיאשרו את התואר עו"ס קליני, לא ניתן לציין תואר זה ליד שם העובד".

מתוך: "תוספת והבהרה לסקירת דיוני הוועדה לאתיקה מקצועית של איגוד העובדים הסוציאלים בישראל". 

לא בכדי, בית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש בוב שאפל באוניברסיטת תל – אביב, קבע נחרצות כי תכנית ההשלמות לתואר שני בעבודה סוציאלית MSW הנמשכת שלוש שנים, תהא  ב – "מסלול אינטגרטיבי לטיפול והתערבות". מסיבות השמורות לו, בחר להעניק את הסופרלטיב הנחשק כל כך, "קליני", לבעלות תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית וניסיון של שנתיים לפחות בעבודה בטיפול באוכלוסיות האמורות להלן:  "הקליני לילד ולנוער" ו -"הקליני לטיפול במצבי לחץ וטראומה". בה-בעת, מובהר ללומדים כי את רוב הקורסים שנלמדים במסלולים אלו, ניתן בהחלט ללמוד כקורסי בחירה במסלולים האחרים וכי, "כל מסיימי התואר השני בע"ס מקבלים בדיוק את אותה תעודת גמר בכל המסלולים (ולא רשום עליה מסלול הלימודים)". 

יודגש כי חוק העובדים הסוציאליים תשנ"ו – 1996 ממילא התקבל למורת רוחם של הפסיכולוגים אשר לימים התנגדו לו נחרצות על רקע חשש לחפיפה בין גופי הידע שלהם לבין אלו של העובדים הסוציאליים. מתוך כך, המונח "קליני" היה קרוב לוודאי מטרפד את המהלך התחיקתי כולו ועל כן השימוש התכוף בו נטול עוגן חוקי כלשהו. למען הסר ספק, המונח, "קרימינולוג קליני" AS IS, אכן מעוגן בחוק הישראלי ל – "הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח – 2008", על תיקונו ב-24.3.2010 בעוד הטיפול באמצעות אמנויות בדומה לייעוץ החינוכי מעוגן בחוזר מנכ"ל בלבד.

למותר לציין כי הוספת המונח "טיפולי/קליני", אינה פרקטיקה ייחודית לעבודה סוציאלית כלל ועיקר. מערכת החינוך נוהגת לתייג "הוראה" ו -"כיתות קטנות" כ -"טיפוליות", עת עסקנין בתלמידים מוחרגים בסביבה לימודית המציבה בפניהם מכשולים וחסמים למכביר בהיעדר התאמות נגישות. משרד החינוך דאג להשריש את המונחים "הקלות" ו – "לקות" באופן בלתי מקצועי בעליל על מנת להחריג תלמידים ולהתנער מאחריותיות Accountability. מתוך כך, עודנו שוקד נמרצות על תיקון הפרט המוחרג תחת הנגשת דרכי ההוראה וההיבחנות כמעוגן בחוק השוויון לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח – 1998, על תקנותיו, לרבות התאמות נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה התשע"ח – 2018. 

בעניינם של פסיכולוגים מומחים בישראל,  אשר אין עוררין כי הכשרתם בררנית למדי, תובענית ויסודית ביותר, החל מחודש דצמבר 2010, הם רשאים על סמך תיקון חוק הפסיכולוגים תשל"ז -1977 סעיף 9 ב', לספק טיפול נפשי (פסיכותרפיה או "ריפוי בדיבור") גם אם אינם פסיכולוגים קליניים אך בכפוף ובגבולות מומחיות מוכרת אחרת: פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולוגיה חברתית-תעסוקתית-ארגונית, פסיכולוגיה שיקומית, פסיכולוגיה רפואית ופסיכולוגיה התפתחותית. למרות התיקון, הפסיכולוגיה של הספורט, טרם זכתה להתייחסות חוקית ומתוך כך, מומחיות זו, איננה מוכרת עדיין בישראל. אף פסיכולוגים, בעודם מצויים בשלבי התמחות ובתחילת דרכם המקצועית, מורשים לספק טיפול נפשי כחוק, כל עוד הם מקבלים הדרכה מקצועית. למען הסר ספק, פסיכולוגית במדינת ישראל, אינה "Prescriber" (גם באם נושאת בתארים המכובדים: מ – ד"ר ועד פרופסורית מן המניין) הווה אומר, אינה מוסמכת בשום צורה ואופן לרשום תרופות כלשהן בניגוד לרופאת משפחה ובעיקר לרופא מומחה לפסיכיאטריה, Doctor of Medicine M.D או בעברית, דוקטור לרפואה. 

אזי בדומה לעבודה הסוציאלית ולפסיכולוגיה החינוכית, באנגלית גם "פסיכולוגית בית הספר", School Psychology, הייעוץ החינוכי שייך למקצועות המערך המסייע Helping Professions ועונה ללא עוררין, על ההגדרה, מקצוע משיק לבריאות הנפש – Mental Health Related Profession. היועצות החינוכיות עוסקות בסיוע, טיפול, ייעוץ, ליווי, תמיכה, הכוון והדרכה לתלמידים, למשפחתם, ולצוות רב – תחומי, בנושאים שונים ובבעיות בתחום הלימודי, ההתפתחותי, החינוכי, החברתי, הרגשי והתעסוקתי של תלמידים כחלק אינטגרלי משגרת עבודתן.

אף ניתן למצוא ממשקים רבים בין שירותי הייעוץ החינוכי לבין השירות הפסיכולוגי חינוכי – שפ"ח,  אשר כפופים מקצועית משנות ה – 70 של המאה הקודמת לאותו אגף בכיר שפ"י –  שירות פסיכולוגי – ייעוצי, במנהל הפדגוגי של משרד החינוך ופועלים יחד לקידום מיטביות, רווחה נפשית והכלה של אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית ביותר למן הגן ועד יב'. למותר לציין כי, מאז הקמת השירות הפסיכולוגי – ייעוצי ועד הלום, מכהנות בראשו יועצות חינוכיות בכירות (אין עסקינן בסופרלטיב, אלא בהגדרה "יועצת בכירה" מאיישת משרת פיקוח קרי מפקחת על היועצות ומתוך כך, על שירותי הייעוץ). אין זה מתמיהה, שבין תחומי הלימוד בפקולטה לחינוך באוניברסיטה חיפה, נלמדת גם הפסיכולוגיה החינוכית או ששפ"י בשיתוף עם בית הספר לחינוך מיסודה של האוניברסיטה העברית הוא הגוף אשר מפעיל את התוכנית של המדרשה ללימודים מתקדמים בפסיכולוגיה חינוכית. בה-בעת, השפ"ח, שייך מנהלית לרשויות המקומיות והעיסוק המקצועי בפסיכולוגיה במדינת ישראל מותנה ברישיון של משרד הבריאות ולא של משרד ממשלתי/פוליטי אחר. יודגש כי אין הכוונה להתרפק על מצג שווא של אידיליה מדומיינת בין שתי הפרופסיות שכן החלת הייעוץ החינוכי על גני הילדים בישראל בשנת 2002 הייתה למורת רוחם של הפסיכולוגיות החינוכיות אשר טרם לכן נהנו מבלעדיות כסוכנות בריאות הנפש היחידות באגף לחינוך קדם יסודי.

אכן 14 תוכניות הלימוד לתואר שני בייעוץ חינוכי בישראל מתמקדות בפסיכולוגיה התפתחותית, בפסיכולוגיה קוגניטיבית, בפסיכולוגיה חברתית, בפסיכופתולוגיה, בפסיכופדגוגיה, בתורת האישיות, בריאיון המסייע, בייעוץ קצר מועד, בהתערבות במצבי לחץ ומשבר, בהדרכת הורים, בהנחיית קבוצות ובאתיקה מקצועית, כבסיס מהותי לעבודת היועצת החינוכית עם מגוון רחב של אוכלוסיות. הייעוץ הפרטני Counseling והטיפול הפרטני Psychotherapy דומים וחופפים למדי ומקבלים חיזוק רב בכל תוכנית הלימוד בייעוץ חינוכי במוסדות האקדמיים בישראל. 

האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי אשר נוסדה בשנת 1977, מכירה בתואר שני בייעוץ חינוכי כתואר טיפולי בזהה לתארים טיפוליים במקצועות אחרים: פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול בהבעה ויצירה, קרימינולוגיה קלינית ורפואה. הווה אומר כי מקצוע האם "ייעוץ חינוכי", אכן מאפשר בתום תהליך הכשרה לקבל הסמכה בכפוף לעמידה בכל התבחינים של האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי בזהה למקצועות טיפוליים אחרים.

לאגודה הישראלית לטיפול קוגניטיבי התנהגותי – איט"ה, הארגון היחיד בישראל אשר חבר באגודה האירופית לטיפולי CBT בשם:

EABCT – European Association for Behavioural and Cognitive Therapies

יועצים חינוכיים מתקבלים במעמד של "חבר", בכפוף לעמידה בכל התבחינים לרבות תוכנית לימוד דו – שנתית ב-CBT המוכרת על ידי האגודה וצבירת שעות טיפול תחת הדרכה של "חבר מומחה – מדריך" מטעמה. נכון לשנת 2023, 9 מתוך 16 חברים הנמנים עם איט"ה במעמד האמור, הינם יועצים חינוכיים ומקצוע האם שלהם מוכר כ – "מקצוע סיוע", בזהה לעבודה הסוציאלית ובאנגלית Helping Professions. ברם, יועצים חינוכיים מתוקף הגדרת הפרופסיה שלהם מחויבים, באופן קטגורי וללא זיקה לאיגוד מקצועי כזה או אחר, בתואר שני (M.A או MEd), ממוסד אקדמי מוכר ע"י המועצה להשכלה גבוהה – מל"ג.

התוכנית התלת שנתית בפסיכותרפיה משולבת גישות בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה ותוכנית ההכשרה התלת שנתית בפסיכותרפיה דינמית אינטגרטיבית באוניברסיטת בר אילן, מוכרות ע"י איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה ולבטח, מקבלות יועצות חינוכיות כסטודנטיות מן המניין. התוכנית התלת שנתית ללימודי פסיכותרפיה גופנית נפשית מבוססת מיינדפולנס מיסודה של מרכז שילוב ובחסות אוניברסיטת חיפה, פונה לבאות מתחום המקצועות הטיפוליים ומתוך כך, ליועצות חינוכיות בדומה לפסיכולוגיות, לעובדים סוציאלים ולמטפלים בהבעה ברמת השכלה של תואר שני.

הייעוץ החינוכי Educational Counseling מתורגם לעיתים בשוגג לייעוץ בית הספר – School Counseling אך המועצה להשכלה גבוהה, (מל"ג) שנדרשה לסוגיה על רקע המלצתם של שני פרופסורים להגביל את הייעוץ לבית הספר –  האחד פסיכולוג חברתי – פרופ' משה ישראלאשווילי, אוניברסיטת תל – אביב והשני פסיכולוג חינוכי, פרופ' ניר מדג'ר, אוניברסיטת בר – אילן, פסקה ב – 11.1.2022:

"השם באנגלית של התכנית יישאר Educational Counseling וזאת מהנימוקים הבאים: שמות רוב התכניות המקבילות במוסדות אקדמיים אחרים, ולמעט מוסד אחד, נקראים Educational Counseling. כמו כן, והואיל ותוכנית התואר השני בייעוץ חינוכי במכללה למינהל מתאימה גם למי שיבחר לעסוק בייעוץ חינוכי במסגרות לא פורמליות (קרי, שאינן בתי ספר), הוחלט לקבל את טענת המוסד שנכון להשאיר את השם כפי שהוא".

פסקת המל"ג, אם כי לא זכתה לנראות ולתהודה ציבורית כלשהי, מרתקת בפני עצמה. ברם, היועץ החינוכי בישראל בדומה ל- יועץ בית הספר School Counselor בארה"ב,  נדרש כיום בניגוד מוחלט ללימודיו העיוניים בפסיכולוגיה והכשרתו המעשית בטיפול לרבות סטאז' תחת הדרכה של שני יועצים במעמד "מומחים-מדריכים", למשך שנתיים בשתי מסגרות שונות (אף תחשיב מצומק וצנוע ביותר יגיע בנקל למאות שעות ייעוץ וטיפול תחת סופרוויז'ן/הדרכה מקצועית אישית וקבוצתית בשנה אחת) לעבודה רב-מערכתית הכוללת:

• הנחיית היוועצות Consultation של צוות רב תחומי.
• השתלמויות מורים והדרכת מחנכות הכיתות בהטמעת תוכנית כישורי חיים אשר קיימת מזה 30 שנה למן הגן ועד יב' וכעת בגרסתה המעודכנת – למידה חברתית-רגשית SEL.
• פיתוח והפעלה של תוכניות התפתחותיות ומניעתיות Program-Managing ברמה הבית ספרית – יצירת אקלים חינוכי מיטבי (אח"מ) וצמצום אלימות והתנהגויות סיכון.
• תיאום Coordination בין גורמים בתוך בבית הספר ומחוצה לו.
• הערכה ובקרה של מהלכים להסרת חסמי למידה לשיפור ההישגים של כלל התלמידים תוך מחויבות למדידה, הערכה ואחריותיות Accountability (הסיפא, עד כה דקלרטיבי למדי, על סמך דו"ח מבקר המדינה).

דרישות אלו אינן מותירות זמן או משאבים ליועץ החינוכי אשר הינו סוכן בריאות הנפש הקבוע במערכת החינוך למתן ייעוץ Counseling לתלמידים המצויים במצוקה רגשית, במיוחד בגיל ההתבגרות (בשלהי היסודי ועד סוף התיכון). כל עוד היועצת לא מנכיחה את עצמה במרחב הבית ספרי, לא מפגינה הרבה יותר נראות, לא מציגה את שירותי הייעוץ ואת התועלת שבו בפני התלמידים וכל עוד מרבית עבודתה נותרת מאחורי הקלעים ללא מנגנוני עדכון ותידוע (מחקר מוצק), "פער השירות" – מספר התלמידים הזקוקים לסיוע נפשי בהשוואה לשכיחות הפונים בפועל אליה כמקור סיוע מקצועי ופורמלי, לא יצטמצם. על כך, יש להוסיף כי על מנת שהייעוץ יהיה רלבנטי ונגיש בחברה משתנה ובעידן הפוסט – מודרני, עליו להיות גם און – ליין / מקוון, אנונימי וזמין לצוות רב – מקצועי ולתלמידים באינטרנט. אחד האתגרים הניצב בפני היועצים הוא להתגבר הן על פובית הערכה הן על הטכנופוביה כאחד (*אין כאן טענה כי האינטרנט כאמצעי נגיש לכלל התלמידים אלא מהווה פלטפורמה נוספת). 

המודל הרב מערכתי, המוסיף לתפקיד היועצת את הפיתוח הארגוני של בית הספר, את הדרישה למנהיגות פרו – אקטיבית המקדמת צדק ושינוי חברתי ופניה לסוכני סיוע בקהילה אינה ריאלית בעליל. מהלכי הטמעת הפרדיגמה המערכתית בעבודתן של יועצות חינוכית משנות ה-90 מזה למעלה משלושה עשורים נותרו בין מיתוס למציאות ברמת הגדרת התפקיד הרשמית של היועצת בשירות הפסיכולוגי-ייעוצי. המעבר מייעוץ לפרט הנמצא במצוקה Counseling אל ייעוץ עקיף לבית הספר כיחידה ארגונית ולקהילה, לא קשור כלל למהות הייעוץ החינוכי אלא להסתמכות על גוף המחקר המראה כי הפחתת הבריונות במוסדות החינוך School Bullying, מחייבת כי מושא ההתערבות יהיה בית הספר כולו – הנהלה, מורים, תלמידים והורים. אולם הייעוץ החינוכי בישראל התפתח כמקצוע במנותק לחלוטין מן המערכת הבית ספרית והנהלת אגף הייעוץ עודדה במשך שנים רבות את האוטונומיה של היועצים החינוכיים לבחור את תחומי עיסוקם, אשר עד הלום נמצאים בזיקה מובהקת למהות הייעוץ אליו התייחס הפסיכולוג האמריקני הנודע קרל רוג'רס לפני למעלה מ – 70 שנה. 

כעת כשיש באמתחתכם, ידע מבוסס מחקר, אתם מוזמנים לבחור כאוות נפשכם ובאופן משוחרר, מודע וקשוב, האם לקבל ייעוץ על אודות הרווחה הנפשית שלכם ושל יקיריכם (Well – Being) ממטפלת באמצעות אמנויות? מפסיכולוגית תעסוקתית – ארגונית מומחית? מעובדת סוציאלית? מקרימינולוגית קלינית? מרופאה פסיכיאטרית מומחית? או שמא מיועצת חינוכית?  אותה הגברת בשינוי אדרת?

שלכם,

אייל

מוסמך אוניברסיטה בייעוץ (M.A (Magna Cum Laude, עם תזה.

פסיכותרפיסט בגישות טיפוליות קוגניטיביות התנהגותיות CBT ומתמחה בתרפיית קבלה ומחויבות ACT.

הפוסט מוגן בזכויות יוצרים כמעוגן בחוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007. 

© כל הזכויות שמורות לאייל בן עמי 2023

מקורות

דניאלס – בלטוש, ש. וגוטמן, י. (2010). רווחים ומחירים פסיכולוגים הנובעים מעבודתן הטיפולית של יועצות חינוכיות. הייעוץ החינוכי, 16, 223 – 200.

חלד, ע. (2022). ייעוץ חינוכי – האקדמיה והשדה: השפעתם של האקדמיה, מאפיינים אישיים ומאפיינים תעסוקתיים על הזהות המקצועית של יועצות חינוכיות בישראל. עבודה לקבלת תואר דוקטור. אריאל: אוניברסיטת אריאל בשומרון.

Akos, P., & Duquette, K. (2022). Trends and Changes in School Counselor CACREP Standards in the United States. Journal of School-Based Counseling Policy and Evaluation, 4(1), 1-10. https://doi.org/10.25774/aa2n-z983

Erhard, R., & Sinai, M. (2022). Subjective Wellbeing of Israeli School Counselors: Personal and Environmental Explaining Variables. International Journal for the Advancement of Counselling, 1-22.  https://doi.org/10.1007/s10447-022-09487-9

‏Heled, E., & Davidovitch, N. (2022). School Counseling during the COVID-19 Crisis–From Crisis to Growth. Journal of Education and Learning, 11(1), 28-39. https://doi.org/10.5539/jel.v11n1p28

Lambie, G. W., Stickl Haugen, J., Borland, J. R., & Campbell, L. O. (2019). Who Took "Counseling" out of the Role of Professional School Counselors in the United States?Journal of School-Based Counseling Policy and Evaluation, 1(3), 51-61. https://doi.org/10.25774/7kjb-bt85‏

Rogers, C. R. (1942). Counseling and psychotherapy: newer concept in practice. Boston: Houghton Mifflin.

Rogers, C. R. (1952). Client-centered therapy. Boston: Houghton Mifflin.

R‏ogers, C. R. (1961). On becoming a person: A therapist's view of psychotherapy. Boston: Houghton Mifflin.

Copyright © Eyal Ben Ami

.